סגולת הטקסט

סגולת הטקסט

צריכים להשתמש ולהידבק בכל המשלים הללו

כל מה שאומר אדם שנמצא בקדושה, היינו ברצון להשפיע, הוא אומר מתוך ההשגה שלו, מתוך ההרגשה שלו, מתוך שהייתו ברצון להשפיע. זה לא בא לו מעצמו, אלא מפני שהרצון לקבל שלו התקדש, היינו קיבל את תכונת ההשפעה, נמצא בתכונת ההשפעה, אז זה מה שהוא מרגיש.

לכן המקובל מרגיש איזה ביטוי של הבורא בו. והוא מעביר את זה אלינו בצורות שלא הוא מוליד אותן, זה לא בא לו סתם. אלא אותה צורת הבורא שהתגלתה בו עכשיו מזמינה בו כזה ציור, כזאת תמונה ואז הוא מעביר אותה אלינו.

לכן אנחנו צריכים להשתמש ולהידבק בכל המשלים הללו. וגם אם עכשיו אנחנו לא מבינים אותם, אני מבטיח לך שבבוא הזמן אפילו גם אתה תבין, וגם אתה תגיע לאותו מקום וגם לך יהיה בדיוק אותו המשל, אותה התמונה, אותה הצורה ואותו הביטוי.

לכן המקובלים מבינים זה את זה, אבל אנחנו לא מבינים אותם. אבל ככל שאתה נדבק למה שהם אומרים. זהו. (הרב מיכאל לייטמן 30.05.11)

הסוד של ספרי הקבלה

"בחכמת הקבלה מושג הספר, זה מסר שאדם מקבל מהחכם שמגלה את פנימיות העולם, את העולם העליון, ומוסר לו את זה דרך סימנים שהם עשרים ושניים ועוד חמישה, עשרים ושבעה סימנים, אותיות האלף בית. ודרך האותיות האלה האדם מתחיל לקבל בתוכו, לפצח בתוכו את כול הקוד הזה שהמחבר רוצה למסור לו. (מתוך זמן קבלה: הסוד של ספרי הקבלה, 13.06.2017)

המקורות של חוכמת הקבלה זה תורת העולם

(ערוץ 'ספרי קבלה אמיתיים')

המקורות של חכמת הקבלה הם תורת העולם. כי המקורות האלה מסבירים לנו, איך בנוי העולם, איך הוא מתפקד, מאיפה הוא התחיל, ולאיזה סוף הוא יגיע ואיך. ויתר החכמות והמדעים בעולם הזה, הם מסבירים מה קורה בעולם הזה בלבד, ולכן הם לא עוזרים לתיקון העולם. כי תיקון העולם זה רק להתקשר לאור העליון ולפעול עימו. ולכן בלי ידיעת חכמת הקבלה, אין אפשרות לעשות תיקונים אמיתיים בעולם שלנו.

סִפְרֵי הַקַבָּלָה
דברי רב בתוך שיעור תע"ס 13.10.06

בִּזְמַן הַבְּרִיאָה,

נִבְרָא הָרָצוֹן לְקַבֵּל,

וְיַחַד עִם בְּרִיאָתוֹ,

נִבְרְאָה הַמַּעֲרֶכֶת

אֵיךְ הָרָצוֹן יִתְקַלְקֵל

וְאֵיךְ הוּא יִתָּקֵן.

-
וּבְאוֹתָהּ הַמַּעֲרֶכֶת

כְּבָר מוּשְׁרָשׁ,

שֶׁיִּהְיוּ מְקוּבָּלִים,

שֶׁיִּכְתְּבוּ סְפָרִים,

שֶׁבְּצוּרָה כַּזֹּאת

הַיְּדִיעוֹת עַל הָרוּחָנִיּוּת

יַגִּיעוּ לָאָדָם,

וְהוּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסְּפָרִים

כְּדֵי לַחְזוֹר לַשּׁוֹרֶשׁ.

אור החיים

עבודה עם טקסטים היא היסוד והבסיס של הפעילות שלנו, הספר אף פעם לא נעלם לשום מקום, יש לו שורש רוחני עליון ביותר. אפילו אם הספר ממוקם במחשב, הוא בכל מקרה ספר, טקסט. עשרים ושתיים האותיות של האלף-בית העברי יוצרים כלי רוחני.

בכך שאדם קורא ובו זמנית מכין את הטקסט כך שיהיה מובן עבור אחרים, הוא הופך לערוץ של קשר בין הבורא לבינם, אז האור העליון עובר דרכו. אחרת האדם סותם את עצמו ולא מקבל כלום מלמעלה. הכול מסודר בכזו צורה, שיש עליון, הבורא, האדם ומישהו שלישי. על האדם להעביר דרכו את האור מהבורא לתחתון.

בעל הסולם כותב בהקדמה לספר "עץ החיים" שהאדם אינו חי למען צרכי עצמו, אלא למען צרכי כל השרשרת, כך שכל חוליה בשרשרת אינה מקבלת את אור החיים לתוכה, אלא מעבירה את אור החיים לכל השרשרת בכללות.

כאשר האדם מעביר דרכו את האור לאחרים, הוא לא מוגבל בשום דבר, ובזה ייחודיותו הנפלאה, מפני שאז הוא הופך לכלי קיבול של כל האור האין-סופי. הוא לא חוסם אותו אלא מעביר דרכו, לכן כל האור הופך להיות שלו. עם זאת, הוא נהנה מקבלת האור ומדבקותו בבורא, הוא מחבר אותו עם כל השאר וממלא את האחרים בהידמוּת לבורא. מה יכול להיות עוצמתי יותר מהמצב הזה? שום דבר.

השתוקקות לדרגה יותר עליונה

(ערוץ "סגולת הטקסט")

לימוד חכמת הקבלה הוא סגולה. החכמה הזאת לא נמצאת בהרגשה שלנו ולא בדמיון שלנו, אלא מפעילים על ידה כוונה נכונה, השתוקקות להשיג אותה, כלפי דרגה יותר עליונה. ואז על ידי כוח שמקבלים מלמעלה, מאור המחזיר למוטב, עולים לדרגת החכמה, ורוכשים כלים חדשים, שכל חדש, הרגשה חדשה.

המקורות של חוכמת הקבלה זה תורת העולם

(ערוץ 'ספרי קבלה אמיתיים')

המקורות של חכמת הקבלה הם תורת העולם. כי המקורות האלה מסבירים לנו, איך בנוי העולם, איך הוא מתפקד, מאיפה הוא התחיל, ולאיזה סוף הוא יגיע ואיך. ויתר החכמות והמדעים בעולם הזה, הם מסבירים מה קורה בעולם הזה בלבד, ולכן הם לא עוזרים לתיקון העולם. כי תיקון העולם זה רק להתקשר לאור העליון ולפעול עימו. ולכן בלי ידיעת חכמת הקבלה, אין אפשרות לעשות תיקונים אמיתיים בעולם שלנו.

להתחבר עם המקובלים הגדולים

כל כתבי הקבלה מיועדים עבור המקובלים, על מנת שיוכלו להעביר ביניהם את ההתפעלות וההתרשמות, את הידע על רשת הקשר בין הנשמות, שבה הם נמצאים, כדי שהם יצליחו לגלות מהר יותר את הכוח העליון, את הבורא, ולקדם נשמות אחרות לתיקון.

גם אנחנו יכולים להשתמש בכתבים האלה, אפילו מבלי לדעת ולהבין מה כותבים המקובלים זה לזה. הרי כל אחד מהם כותב ברמה שלו. אך אנחנו קוראים אותם, ומשתוקקים כמו ילדים קטנים לדעת מה הם כותבים שָם, מה הם רוצים להעביר זה לזה, על מה הם רוצים לספר. אנחנו פותחים את הספרים האלה של המקובלים הגדולים ורוצים להיות כמוהם, בחיבור ובהשפעה הדדית, כלומר להתחבר אליהם, לאותה מערכת הנשמות, שבה הם נמצאים בחיבור ביניהם, וגם אנחנו רוצים לתפוס את מקומנו ביניהם, באותו המעגל. ואז, בעזרת הכתבים האלה, אנחנו זוכים להתקדמות.

הרי בטקסטים שנכתבו על ידי המקובלים, מסתתר הכוח שלהם, המחשבות שלהם. ואם אנחנו רוצים להידבק אליהם, אז על ידי השתדלותנו להתחבר בינינו, כשאנו קוראים יחד את כתביהם, אנחנו כביכול מבקשים להיכנס למערכת הזאת, ולהתחבר לאותו המצב שבו הם נמצאים.

לכן, בזמן קריאת הזוהר, צריך להשתדל לא לשכוח שבעזרת הטקסט הזה אנחנו רוצים להתכלל באותה המערכת שבה כבר נמצאות הנשמות, ורק אנחנו חסרים שָם, בחיבור שלנו. אנחנו כביכול באים לשָם כשאנחנו כבר מחוברים זה לזה, ורוצים להיכנס לאותה המערכת, שבה נמצאים כל המקובלים הגדולים. בעצם, המצב הזה כבר קיים שָם, אנחנו רק מחפשים אותו. הרי הזוהר מדבר על המצב העתידי שלנו, שאליו אנחנו מגיעים ומתחברים.

אז בואו נתאר את עצמנו במערכת הכללית של הנשמות, בין כל המקובלים הגדולים האלה, ונבקש!

הָאוֹתִיּוֹת

מתוך "מבוא לספר הזוהר" (אות ח') של בעל הסולם

הַלָּבָן שֶׁבַּסֵּפֶר

הוּא עִיקַר הַנּוֹשֵׂא שֶׁל הַסֵּפֶר.

וְהָאוֹתִיּוֹת כּוּלָן

הֵן "נְשׂוּאוֹת"

עַל הַלָּבָן שֶׁבַּסֵּפֶר,

וְלוּלֵא הַלָּבָן

לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרִית

שׁוּם מְצִיאוּת לָאוֹתִיּוֹת,

וְכֹל גִּילוּי הַחָכְמָה שֶׁבָּהֶן.

הרצאה בבית "קבלה לעם" (27.10.09) על "מבוא לספר הזוהר"

אותיות הן צורת הרצון הרוחני

(ערוץ "סגולת הטקסט")

מה שכתוב בספר, אני רוצה שיהיה כתוב על הלב שלי, על הרצונות שלי. שהרצון שלי יעבור פירמוט בצורה של האותיות האלה. כי אותיות הן צורות של הרצון, צורות של העולם הרוחני.

אוֹת ס 

סֵפֶר 

מַכְשִיר לְגִילוּי הָאוֹר

סֵפֶר הוּא תוֹכְנַת הִתְקַשְּרוּת בֵּין הָרָצוֹן לְבֵין הָאוֹר. אֵיךְ הַלֵּב שֶלִּי

מֵגִיב וּמְדַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא, מַה הַבִּיטוּי בָּרָצוֹן שֶלִּי, בַּכְּלִי שֶלִּי, כְּלַפָּיו.

מַהִי הַתַּבְנִית שֶהַכְּלִי שֶלִּי מְקַבֵּל כְּדֵי לְהִידַּמּוֹת לָאוֹר.

נִכְנְסָה אוֹת ס', אָמְרָה לְפָנָיו: "רִיבּוֹן הָעוֹלָמִים, טוֹב לְפָנֶיךָ לִבְרוֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם. כִּי יֵש בִּי סְמִיכָה לַנּוֹפְלִים, שֶכָּתוּב, סוֹמֵךְ ה' לְכל הַנּוֹפְלִים". אָמַר לָהּ: "מִשּוּם זֶה אַתְּ צְרִיכָה לִמְקוֹמֵךְ, וְאַל תָּזוּזִי מִמֶּנּוּ, שֶאִם אַתְּ יוֹצֵאת מִמְּקוֹמֵךְ, שֶבַּמִּילָה סָמֶךְ, אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם, מֵאַחַר שֶהֵם סוֹמְכִים עָלַיִךְ". מִיָּד יָצְאָה מִלְּפָנָיו. (ספר הזוהר)

סודם של ספרי הקבלה

אם ברוחניות אין מילים, אז איך המקובלים מעבירים את ההשגות שלהם זה לזה וכותבים ספרים?

המקובלים משתמשים במה שנקראת "שפת הענפים". העולם הרוחני זה השורש, ומתוכו אנחנו תופסים בחושים הגשמיים שלנו איזו הטבעה חומרית, שנקראת "ענף". לכן אנחנו יכולים לתאר אפילו בשפה שלנו, במילים של העולם שלנו, תופעות רוחניות, מפני שלכל מה שקיים בעולם הרוחני יש תוצאה, ענף בעולם הגשמי.

נניח שאנחנו שני מקובלים. איך אני יכול לספר לך על העולם הרוחני, אם התודעה הרוחנית, ההשגה, הם אישיים? אני מרגיש איזו תמונה, צורה, עולם עצום שמתגלה לי, מציאות בלתי מוגבלת, בכל הרגשות שלי, בכל הכיוונים, בכל הצירים. ואתה מרגיש משהו. איך אנחנו יכולים להתקשר זה עם זה, להחליף את ההתרשמויות שלנו? למעשה, הפתרון הוא בזה שאנחנו נמצאים כאן, בעולם שלנו, בגופים. ולכן אנחנו יכולים בעזרת הגופים שלנו לדבר זה עם זה, לכתוב טקסטים, להעביר משהו ברמזים ואפילו במבט. לכן אנחנו משתמשים בשפה הגשמית שלנו.

לדוגמה, בעולם הרוחני ישנם כוחות, שנקראים "כיסא", "שולחן", "כוס", "אוויר", "קיר", "חלון" וכולי. אנחנו משתמשים בשמות הללו של העולם שלנו, אבל מתכוונים בהם למהות הפנימית של המושג הזה בעולם הרוחני. אני אומר: "חלון", אבל מתכוון ל"חלון" שקיים בעולם הרוחני. ואתה מבין על איזה חלון אני מדבר. אני אומר: "החלון פתוח", ואתה מבין מה זה אומר חלון פתוח בעולם הרוחני, למרות שאני מעביר לך את זה במילים גשמיות.

כך המקובלים מדברים ביניהם וכך הם כותבים ספרים. זו נקראת "שפת הענפים" שמקובלת על כל המקובלים. בשפה הזאת כתובה התורה, רק שאף אחד מהאנשים הרגילים לא יודע את זה, מפני שהמקובלים כתבו אותה כדי לדבר ביניהם על העולם הרוחני. ואילו אנשים חושבים שמדובר על העולם שלנו. זה הסוד של התורה.

יוצא, שכשאתה קורא בספרי קבלה מילים, הן לא אומרות לך שום דבר אם אתה לא מבין את משמעותן הכפולה?

נכון. אני קורא רק את המילים האלה, מאחר ואני יודע את השפה, אבל לא מבין יותר ממי שאינו יודע עברית. יתרה מזאת, אם אדם לא יודע עברית, זה אפילו טוב יותר מפני שאז הוא לא יתבלבל ולא יתאר לעצמו דברים שמדברים על העולם שלנו.

תגובה נכונה במוח ובלב

(ערוץ "עצות המקובלים")

אנחנו לא יודעים כלום, אלא הולכים לפי מה שאנחנו מבינים מספרי המקובלים. אם אנחנו עושים בדיוק מה שכותבים המקובלים, אנחנו מגיבים נכון למה שאנחנו מקבלים במוח ובלב.

סֵפֶר הוּא גִילוּי

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים" מתאריך 20.05.09

בְּצוּרַת הָאוֹתִיּוֹת* שֶׁלּוֹ,

בַּחִיבּוּר שֶׁלָּהֶם לְמִלִּים,

בְּחִיבּוּר הַמִּלִּים לְמִשְׁפָּטִים,

בְּחִיבּוּר הַמִּשְׁפָּטִים לִפְרָקִים,

בְּחִיבּוּר הַפְּרָקִים לִכְלָל סֵפֶר,

הַסֵּפֶר מְגַלֶּה מֶסֶר שֶׁבָּנוּי

לְפִי טֶבַע הָאָדָם.
-

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מילים הם סימנים שמורכבים מאותיות. אותיות הם הסימנים בלבד, סימן של איזו תכונה רוחנית. סכום של תכונות רוחניות היוצרות איזו מערכת קטנה הנקראת "אות". וסכום של אותיות מעביר לנו איזו פעולה, מבנה רוחני, רצון משתנה, שמקבל אופנים שונים. (מתוך שיעור "זוהר לעם" (28.01.10), פרשת בא, אות קמ"ח)